בוידאו הזה, סטיב ג'ובס, שמעולם לא סיים קולג' אך הקים לפני גיל 30 את אפל, ולאחר מכן את נקסט ופיקסאר, מדבר על הדברים שאני מאמינה בהם בכל ליבי :
חיבור הנקודות: האמונה כי בסופו של דבר עם הזמן - כל דבר יקבל את המשמעות הנכונה שלו ונבין כי הכל היה לטובה ובעל משמעות להמשך דרכנו.
על העוצמה המשקמת של האהבה למה שאתה עושה (ואיך התמודד עם פיטוריו מאפל, החברה שהקים במו ידיו).
בהמשך הנאום הוא מדבר על לחיות את החיים מתוך מודעות שמחר אולי נמות, לעשות רק את מה שאנחנו אוהבים, "להשאר "רעבים ופזיזים".
סטיב ג'ובס נפטר ב- 5.10.2011, יהי זכרו ברוך.
* * *
סיפורו מייקל פלאטלי, כוריאוגרף, רקדן ומוסיקאי, היוצר של ריברדנס ומופעי ההמשך, מהווה מקור השראה עבורי. בוידאו הזה , האהוב עלי במיוחד, הוא מספר על היותו ילד חולמני, ההתקפות של מוריו והעובדה כי כל מה שחלם עליו הפך למציאות. הוא אומר :" אני רוצה לעודד כל ילד וכל אדם, כי אם תחלמו בבהירות, ובצבעים, כל עוד תהיו מוכנים לעבוד עבור החלום שלכם - הוא יתגשם".
"המקומות העצובים ביותר בעולם הם בתי הקברות. לא בגלל שאנשים קבורים שם, אלא בגלל שחלומות, כשרונות וייעודים שמעולם לא הוגשמו קבורים שם. בתי הקברות מלאים בספרים שמעולם לא נכתבו, שירים שמעולם לא הושרו, מילים שמעולם לא נאמרו, דברים שמעולם לא נעשו" (מארק ויקטור הנסן)
המילים האלה מרגשות אותי ובהשראתן אני מאמנת אנשים, למימוש הפוטנציאל שלהם וליצירת שגשוג ואיזון בחייהם. אתם מוזמנים לחקור יחד אתי עד כמה רחוק וגבוה אתם רוצים ויכולים להגיע
